השמש שוקעת לתוך הים, מוסיקה שלווה מנגנת ברקע האורחים מתבוננים בזוג הנרגש שעומד מתחת לחופה ומסביבו בני משפחה וקרובים אחרים, כולם מחכים בציפייה להתחלת טקס הנישואין, החתן בודק בכיסיו כדי לראות אם טבעת נישואין מונחת שם בבטחה. ענידת טבעת נישואין היא פסגת טקס הנישואין, זה הרגע שבו שני בני הזוג מצהירים באמצעות טבעות נישואין, על אהבתם ועל רצונם לבלות יחד את שארית חייהם. בטקס הנישואין היהודי עונד רק החתן לכלה טבעת נישואין. למרות שישנן דתות ותרבויות שבהן גם הכלה עונדת טבעת נישואין על אצבעו של הבעל, ביהדות הכלה לא עונדת טבעת נישואין על אצבעו של הבעל. למרות זאת גברים רבים עונדים טבעת נישואין כסמל להיותם נשואים ולאהבתם. נהוג להשתמש בענידת טבעות נישואין פשוטות וחלקות על פי ההלכה, אבל גם טבעת נישואין מעוטרת ומשובצת ביהלומים או באבנים טובות אחרות יכולה לשמש היום בתפקיד של טבעת נישואין, הדבר תלוי בעיקר ברב שעורך את טקס הנישואין ובגישה שלו לגבי טבעות נישואין. ישנם רבנים מחמירים האוסרים לחלוטין על קישוט טבעת נישואין או חריטה עליהן. כדי למנוע מבוכה בזמן החופה עצמה כדאי לפניי בחירת טבעות נישואין לוודא עם הרב המחתן כי טבעת נישואין מאושרת ומקובלת על ידו. על פי ההלכה טבעת